יש משהו קסום ברגעים שבהם הילדים שלכם משתפים אתכם בניצוץ של ידע מפתיע באמצע שיחה. בין אם זה שהם מספרים שלתמנון יש שלושה לבבות, או שהבת שלכם בת ה-5 מסבירה בביטחון מאיפה הומצאה הפיצה – התחושה היא אותה תחושה: גאווה טהורה.
ברגעים האלה התפקידים מתהפכים. הם כבר לא "רק הילדים". הם הופכים לחוקרים ולמומחים צעירים, אלה שמביאים רעיונות חדשים לשולחן. וכשילד או ילדה מקבלים את הכלים לחקור בעצמם, זה הרבה יותר מעוד עובדה חדשה; זהו רגע של גילוי שמעניק להם מנה גדושה של ביטחון עצמי.
בויקידס אנחנו חיים עבור אותו ניצוץ בעיניים – הרגע שבו הם מבינים שגם לפני שהם יודעים לקרוא, העולם כולו פתוח בפניהם לחקירה.
כדור השלג של הידע
כשאנחנו מגלים התלהבות אמיתית ממה שהם שיתפו, אנחנו נותנים להם יותר ממחמאה. אנחנו נותנים להם הכרה. וכך נוצר "כדור שלג של ידע". ברגע שילד חווה את ההתרגשות של להיות זה שמבשר לאמא או לאבא משהו חדש, נוצר מעגל ממכר של סקרנות: הוא מגלה עובדה, רואה את התגובה המופתעת שלכם, ומיד רץ למצוא את הסוד הבא שילמד אתכם.
בויקידס אנחנו לא רק משתפים עובדות, אנחנו מזינים את הביטחון העצמי שהופך מאזינים קטנים ללומדים בטוחים לכל החיים.
כשהילדים שלכם משתפים אתכם בתובנה חדשה, במקום להסתפק ב"כל הכבוד", נסו לעצור לרגע ולהביע עניין אמיתי. נסו לומר:
- "איזה יופי שגילית את זה בעצמך!"
- "זה ממש מעניין, אשמח לשמוע על זה עוד."
